סעיף מרכזי בחוק החינוך המיוחד בישראל (1988) מדגיש את המחויבות לשילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. השילוב מבוסס על הגישה ההומניסטית המכירה בזכות האדם להיות שונה ובמחויבות החברה לספק תנאים לשילוב החריג בתוכה. בקבוצת התלמידים עם הצרכים המיוחדים נכללים גם תלמידים עם לקויות חושיות ובהם לקויות שמיעה. מערך השילוב לתלמידים לקויי שמיעה כולל התייחסות לצרכים הספציפיים של התלמיד בתחומי התקשורת, השפה, מובנות הדיבור והשמיעה והתייחסות לצרכים המשותפים לתלמיד לקו"ש ולתלמידים אחרים עם צרכים מיוחדים בתחומים האקדמיים, הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים.