ירידה בשמיעה: זוהי פגיעה במנגנון השמיעה המונעת את היכולת לקלוט באופן תקין צלילי סביבה ודיבור. הסיבות לירידה בשמיעה יכולות להיות גנטיות או נרכשות.
לעיתים ירידה השמיעה מופיעה מיד עם הלידה ולעיתים בשלבים מאוחרים יותר.
מידת החומרה של הירידה בשמיעה ואפיוניה מתבטאים בעוצמה הנדרשת כדי שהילד יוכל לשמוע צלילים שונים וכמו כן בטווח התדירויות שהילד מסוגל לקלוט (לכמה ולאילו צלילים האוזן מסוגלת להגיב). ככל שרמת הירידה חמורה יותר כך השלכות המגבלה רחבות יותר.
|
סוג הירידה קשור במיקום הפגיעה במערכת השמע: נהוג לציין ארבעה סוגים עיקריים של ירידה בשמיעה (ראו איור למטה): א. ירידה הולכתית מקורה באוזן החיצונית ו/או התיכונה ד. ירידה מרכזית – מקורה במרכזי השמיעה במוח הירידה בשמיעה יכולה להיות דו-צידית או חד-צידית. לסוג הירידה בשמיעה יש השלכות על תפקוד השמיעה של הילד ועל תהליך השיקום. |
 |
| .ירידת שמיעה מסווגת לפי דרגת חומרתה. דרגת ירידת השמיעה נקבעת בהתאם למספר הדציבלים (dB – יחידת המדידה לעוצמה של הקול) של הירידה בשמיעה ביחס לשמיעה נורמלית (dB) |  |
